עסקים חברתיים

אז מה זה למעשה "עסק חברתי" ?  טוב ששאלתם, עסק חברתי הוא עסק  (לא עמותה או מלכ"ר) ששם לעצמו למטרה לשלב שני דברים בכפיפה אחת:

בעיה/אתגר חברתי או סביבתי שהעסק רואה כמכשול מרכזי בהתנהלות החברתית הכוללת ושמצריך אג'נדה עם   "טיפול" לשיפורו או יותר מזה מיגורו!  בד בבד עם  מיתוגו כעסק – גוף למטרות רווח שפועל בשיטות של רווח מול הפסד היצע וביקוש וכיוצא בזה.

אז איך זה למעשה עובד?

ראשית, חשוב לציין ש"עסק חברתי" הוא כאמור עסק לכל דבר ולרוב אינו מפעיל תכנית פילנתרופית כזו או אחרת עצמאית מתוכו . וגם אינו קשור בדרך זו או אחרת לתאגידים וקרטלים גדולים. אלא, הוא פועל כעסק בשוק החופשי והתחרותי ומידת הצלחתו תהיה תלויה באיכות מוצריו

" רשות המחקר האירופית" או בראשי תיבות: emes   יצרה שלושה נושאים עיקריים שמתוכם נבנה העסק החברתי . אנסה להביא את עיקרי הדברים בתמצות:

  1. פעילות העסק היא בשוק תחרותי.
  2. מוצריו ופעילותו חייבים ומחויבים להיות למען הקהילה
  3. עובדי העסק או חלק מהם שייכים ל"שכבה חלשה/מוחלשת" כגון: בעלי מוגבלויות, רקע סוציו – אקונומי נמוך וכדומה.

אלה הם  שלושת העקרונות המרכזיים בבניית/מיתוג העסק כחברתי.

כמובן שיש עוד הרבה תתי נושאים וסוגות בקטגוריה הענקית הזו  אך מה שיוצא לכם מזה הוא מתנה ענקית ותחושת סיפוק עילאית לעולם ולעצמכם.

הנה עוד כמה סיבות להיות עסק חברתי!

  • החברה תהיה יציבה יותר ומכילה יותר, הסבלנות והסובלנות יקודמו וכפועל יוצא הפערים יצומצמו.
  • חלוקת הרווחים תהיה כוללת: כל העובדים ייהנו מרווחי המוצר שהחברה כולה גם היא נהנית ממנו.
  • לאחר החזרת ההשקעה במוצר – הכסף חוזר אל העסק שלכם למען השקעה/שיפור נוסף,  יום כיף, או מה שתבחרו.
  • העובדים בעסק החברתי יקבלו שכר דומה לזה של עובדים בעסקים אחרים. "עסקים רגילים"
  • לעשות את הדברים מתוך שמחה. וראיית הצורך האנושי בהכרה, מיצוי היכולות ומימוש פוטנציאל.

מה קורה בישראל – פיקוח, תקנות, רגולציה, דוגמאות

"פורום השולחן העגול במשרד ראש הממשלה" קבע שני תנאים מרכזיים להתאגדות, הקמת ומיצוב עסק חברתי בישראל.

  1. פעילות עסקית בחברה, לתועלת הציבור וקשורה במישרין או בעקיפין למטרותיה ויש בפעילות הנ"ל כדי להביא למימוש מטרה חברתית כלשהי. כמובן, שבפעילות זו שואפת החברה/תאגיד לרווח אך לא למקסום הרווח בשל המטרות החברתיות – משמע! המטרה החברתית היא לא אמצעי ולא אצטלה להגדלת הרווחים  אלא היא "ערך מוסף"!
  2. חברה בע"מ שכאמור פעילותה מכוונת למימוש מטרות חברתיות ושיש בפעילותה כדי להביא למימוש מטרות אלה. וכמו בסעיף 1 – היא שואפת לרווח, אך הפעילות החברתית בה היא מתמקדת לא תשמש כסות/אצטלה למקסום הרווחים של החברה. מעבר לכך בתקנון החברה (בע"מ) תיקבע מגבלה של משיכת רווחים, ע"י המשקיעים שלא תעלה על חצי (50%) מהרווחים הניתנים לחלוקה – כדי לאפשר שוויוניות

רגולציה – בישראל עדיין אין "רשות משפטית מפקחת" ייעודית לעסקים חברתיים שאמורה לגבות ולייצג אותם. אך עם זאת, קיימת הצעת חוק של מספר חברי כנסת שהונחה על שולחן הנסת במרץ 2017 ואושרה בקריאה טרומית ביולי 2017 ותכליתה היא לעגן עסקים כאלו  בחוק החברות תחת הישות המשפטית  "חברה שהיא עסק חברתי" (סיומת עס"ח למהדרין). ובנוסף הצעת החוק קובעת כי חברות מסוג זה יוגבלו בסך הבונוסים (דיבידנדים) שבעליהם מקבלים עד לתקרה של 50 אחוזים.

עד שתוקם ישות משפטית מסודרת – עסקים חברתיים רשומים כ: עמותות, חברות, חברות לתועלת הציבור ואגודות שיתופיות.

דוגמאות מהשטח:

"השחקניות הבולטות" בתחום זה שנמצא בפריחה מאז תחילת האלף השני הן:

ציונות 2000 – שמפעילה תוכנית "עסקים למען הקהילה"

קרן lvn  – שמפעילה קרנות השקעה ייעודיות למיזמים חברתיים

קרן דואליס – שמכשירה לתעסוקה אוכלוסיות מוחלשות

 

מעבר לכך קיימים מאות מיזמים קטנים כגדולים:

*בר קואופרטיבי בתל אביב

* מוקד שירות טלפוני המעסיק בעלי מוגבלויות

* חנות מותגי אופנה ביפו המעסיקה נערות המתמודדות עם מצבי מצוקה

* חברת שירותי תוכנה המעסיקה עובדים בפריפריה (בעיקר מן המגזר הערבי)

ועוד, ועוד..

זהו זה להפעם. ואל תשכחו!! –  תמיד תהיו אפטימיים!

באהבה!

נעם ניישול

אודות המחבר